רשב"ם על בבא בתרא ק״מ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא ק״מ ב:ד׳
4 מַתְנִי׳ הִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת, וְטוּמְטוּם; בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין – הַזְּכָרִים דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל נְקֵבוֹת. נְכָסִים מוּעָטִין – הַנְּקֵבוֹת דּוֹחוֹת אוֹתוֹ אֵצֶל זְכָרִים.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא ק״מ ב:ד׳
4 מתני' וטומטום - אטום אינו ניכר בו לא זכרות ולא נקבות וספק זכר ספק נקבה הוא ואיכא למ"ד נמי ספק בריה הוא ודוחין אותו ואין לו לא כזכר ולא כנקבה:
5 הזכרים דוחין אותו - ליזון ולא לירש דאמרי ליה אייתי ראיה דזכר את ותירש עמנו לך אצל נקבות ומיהו איכא למ"ד בגמרא דאפילו כנקבות לא שקיל דאינו לא זכר ולא נקבה והאי דנקט לישנא דזכרים דוחין היינו משום דבעי למישקל בזכרים להיות ידו על העליונה ואינהו דחו ליה מינייהו לומר לך אצל נקבות אע"פ שגם הנה ידחוהו: